• חניכה מסכמת שנה – תיכון אורט "אדיבי" אשקלון

בתחילת השנה הגעתי מאוד ביישנית וסגורה לביה"ס. התחברתי מאוד להיפ-הופ. עם כל שהייתי מחסירה הרבה ימים, על יום שלישי לא ויתרתי. בשיעורים למדנו הרבה על דימוי עצמי, על להיות גאה במי שאני, הדברים נכנסו לי ללב והשיפעו עלי לטובה. גם בריקוד השתפרתי והייתי עושה חזרות בבית.

היום בסוף השנה אני יכולה להגיד שאני חזקה יותר, מאמינה בעצמי יותר, סומכת על עצמי יותר.

רציתי להגיד תודה גדולה לאפרת ומורן (מדריכות העמותה) שגרמו לכל זה ושעשו לי שנה כיפית ונפלאה וגרמו לי באמת להכיר את עצמי יותר ולגלות תכונות טובות בעצמי ואת התחביב שלי.

מאוד הייתי רוצה שהפרויקט ימשיך גם שנים הבאות כי אני חושבת שכמו שזה עושה לי טוב וגרם לי לגלות דברים על עצמי זה יכול להיות עם בנות אחרות.

 

  • ניצן (שם בדוי)

היא נערה בת 12, מאוד שקטה וביישנית. לא מדברת בקבוצה ונראה כי מפחדת להביע את דעתה. היא גם מאוד חשדנית אך צמאה לחום ואהבה...ניצן הגיעה לפנימייה מבית אלים שבו היא בעצמה הייתה אלימה כלפי אימא שלה. בהתחלה היא הגיעה לכל הפעילויות אך לא דיברה ולא שיתפה פעולה עם הבנות והמדריכות. בהמשך התברר כי היא לא אוכלת כמעט כלום וסביב נושא זה נותרו המון חיכוכים עם אם הבית בפנימייה. לאחר מספר שבועות החלה ניצן לחכות לנו במועדון והייתה גם האחרונה ללכת. ראינו שלאחר המון שיחות אישיות, תשומת לב פרטנית, וחיזוקים חיוביים אישיים נוצר אמון. בסוף השנה היא נקשרה אלינו מאוד ולא רצתה שניפרד.

 

  • סתיו (שם בדוי)

היא נערה בת 17, מדהימה ומוכשרת, גרה בפנימייה מגיל צעיר מאוד. למפגשים הראשונים של חופש התנועה לא הגיעה ולאחר שחויבה לבוא – לא השתתפה. לאחר מספר מפגשים חל שינוי וכאשר הוספנו לפעילות את שיעורי ההיפ-הופ, קרה מהפך ביחסה לפעילות ולמדריכות. גילינו שסתיו מאוד אוהבת לרקוד ומאוד אוהבת מוסיקה! היא הפכה למנהיגה חיובית בקבוצה ולדמות משמעותית עבור הבנות האחרות, שיתפה פעולה בשיעורי הריקוד כמובן, וכן בסדנאות החברתיות ובדיונים הקבוצתיים.